shutterstock_307569359

התמודדות עם דייר סרבן

בעידודה של המדינה מתקיימים בשנים האחרונות פרויקטים רבים של התחדשות עירונית עבור בנייני מגורים, באמצעות עסקאות פינוי בינוי ותמ"א 38. את הפרויקטים הללו מומלץ לבצע בעזרת חברה יזמית מוכרת ומנוסה בתחום, על מנת להבטיח לבעלי הדירות את התנאים האפשריים הטובים ביותר. בתוך כך, חשוב לדעת כי לצורך הפרויקט יש צורך בהסכמתם של רוב מיוחס של דיירי הבניין, ובהחלט ייתכן מצב בו מיעוט מבעלי דירות  מסרבים לביצוע ההליך ולמעשה מונעים את מימושו. יחד עם זאת, במקרים רבים ניתן להתמודד עם דיירים סרבנים באמצעות הגשת תביעה כנגדם.

מהו דייר סרבן?

דייר סרבן פינוי בינוי או תמ"א 38, הינו בעל דירה המצוי במיעוט שמתחת לרוב המיוחס הקבוע בחוק, ומסרב להסכים ולהשתתף בפרויקט ההתחדשות. סירוב זה עשוי אמנם לנבוע מסיבות סבירות ומוצדקות בעיני החוק, אך במידה והן אינן מוגדרות ככאלו יכולים דיירי הבניין לתבוע בבית משפט את הדייר הסרבן, בדרישה לפיצויים בגין הפסדים כספיים שנגרמו להם עקב התנגדותו לפרויקט.

מהו הרוב הדרוש לתמ"א 38 (רוב מיוחס)?

פרויקטים של תמ"א 38 מסווגים לשתי קבוצות עיקריות, הנבדלות זו מזו באופי העבודות המבוצעות בבניין ובמידת הרוב המיוחס הנדרש עבורן:

  • תמ"א 38-1 – בפרויקטים אלו הבניין הקיים מחוזק, משופץ ומשודרג, וזאת בתמורה להוספת יחידות דיור וקומות. עבור סוג זה של פרויקט נדרש רוב של 66% מקרב בעלי
  • תמ"א 38-2 – בפרויקטים אלו הבניין הקיים נהרס, ובמקומו נבנה בניין חדש עם יחידות דיור נוספות. כאן נדרש רוב של 80% מקרב בעלי הדירות בבניין.

מתי סירוב הדייר נחשב "סירוב סביר"?

  • דייר סרבן תמ"א 38 או פינוי בינוי נחשב למסרב סביר במספר מצבים המוכרים על ידי החוק:
  • במידה שהוכיח הדייר הסרבן כי העסקה המוצעת אינה כדאית לו מבחינה כלכלית.
  • לדייר הסרבן לא הוצע מקום מגורים חלופי במהלך בנייתו מחדש של בניין מגוריו.
  • סירוב עקב הצעת מגורים חלופיים ללא התאמות עבור מוגבלויות של הדייר עצמו או בני
  • לדייר הסרבן לא הוצעו בטוחות מספקות עבור פרויקט ההתחדשות העירונית.
  • סירוב עקב נסיבות אישיות מיוחדות, שבגינן תנאי העסקה כפי שסוכמו עם שאר דיירי הבניין אינם סבירים מבחינת דייר מסוים.

מתי אפשר לתבוע את הדייר ?

במידה וקיים רוב מיוחס עבור פרויקט פינוי בינוי או תמ"א 38, ונמצא כי דייר סרבן אינו עומד בקריטריונים של סירוב סביר, יכולים הדיירים או יזמי הפרויקט להגיש כנגדו תביעה. זאת בגין הנזק שנגרם לשאר הדיירים עקב אי קיום העסקה, וההטבות שהיא הייתה אמורה להעניק להם. יש לציין כי החוק מחייב גילוי ושקיפות בין הגורמים המעורבים עוד טרם החתימה על העסקה, במטרה למנוע ניגודי אינטרסים אפשרי, ליצור ככל הניתן הסכמים שוויוניים בין הדיירים, ולמנוע חשדנות ואווירה עכורה המובילים לחיכוכים בין משתתפי הפרויקט. השקיפות כוללת בין היתר את התמורה והשינויים בתמורה שכל בעל דירה צפוי לקבל. בעקבות הגשת תביעת דייר סרבן יבדוק בית המשפט את הנסיבות השונות של העסקה, את מידת הנזק המשוער שנגרמה לשאר הדיירים, ואת כושר הפירעון של הדייר הסרבן. על פיהם ייקבע אם מגיעים לדיירים פיצויים ומהו סכומם. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי במקרים רבים בעיית דייר סרבן יכולה להיפתר גם ללא פנייה לבית דין, באמצעות מפגש של כל הצדדים וניסיון משותף להגיע לפשרה והסכמות.

shutterstock_188462762

בנייה ירוקה

ת"י 5281 , בנייה בת קיימא (בניה ירוקה)

בשנת 2011 החליט המשרד להגנת סביבה ומכון התקנים לבצע רויזיה בת"י 5281 (הקיים משנת 2005), ולכתוב תקן בעל אמות מידה מדויקים לבחינת מבנה ירוק. אנשי המכון גייסו חברת יעוץ בריטית שכתבה את התקן הבריטי BREEAM וכינסה ועדות מומחים חיצוניות המורכבות מאנשי אקדמיה ומקצוע, קבלנים, מהנדסים ועובדי ממשלה, שעמלו יחד להוציא תקן חדש בזמן שיא של תשעה חודשים בלבד. התקן החדש מורכב למעשה מסדרה של תקנים שימשיכו ויתעדכנו שוב ושוב בהתאם לפידבקים שיתקבלו באופן שוטף תוך כדי עבודה בשטח, ויהיה פתוח לחידושים ושינויים לטובת קידום הבנייה הירוקה בישראל.

מה התקן משנת 2011 מחדש לנו?

התקן לבניה ירוקה בישראל משנת 2005 חל רק בנייני מגורים ומשרדים, ובעקבות הרויזיה בשנת 2011, נכתבו סדרת תקנים החלים על מספר רב של בניינים חדשים וקיימים (מבנים לשיפוץ) כאחד. בת"י 5281, מיולי 2011, קיימים שמונה חלקים לתקן: דרישות כלליות, בנייני מגורים, בנייני משרדים, תיירות, מסחר, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות והתקהלות ציבורית. לאחרונה התווספו שני חלקים חדשים: דרישות לבנייני תעשייה ולמתחמי תעשייה. מעבר לחלקים הקיימים מתוכננים בקרוב חלקים חדשים העוסקים בדרישות למבנים הנבנים בשיטת "גרעין ומעטפת" ודרישות לפנים המבנה. כל חלק כולל את תחום התקן ואת המאפיינים הבאים הממוינים לפי פרקים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורוחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. התקן מחולק לחמש דרגות איכות במדרג של כוכב אחד עד חמישה כוכבים לרף האיכותי ביותר.

יתרונותיו של הבניין הירוק

  • חיסכון של כ- 30% בצריכת האנרגיה
  • חיסכון צריכת המים בעד כ- 75% מהמים השפירים
  • מחזור פסולת בזמן הבניה ולאורך חיי המבנה
  • איכות פנים הבניין בשימוש חומרים בעלי תו ירוק וסביבת עבודה איכותית

חשיבות הבניה הירוקה

מטרת הבנייה האקולוגית הינה לצמצם את מידת השפעתם השלילית של מבנים על הסביבה, על ידי שימוש בידע ובטכנולוגיות,  על מנת ליצור סביבה מקיימת העונה על צרכי הדור הנוכחי מבלי לסכן את יכולות הדורות הבאים. הטמעה של ידע וטכנולוגיות ירוקות הוא תהליך למידה מתמשך המבוסס על עקרונות תכנון אדריכליים ואקלימיים לצד פיתוח מערכות חדישות. המפתחות לתכנון ירוק ולאדריכלות ירוקה הינם:  אדריכלות המתחשבת בצורכי המשתמש והדואגת בניה אקולוגית הינה רב תחומית מיסודה ועוסקת בהיבטים שונים של הבניה, התכנון והפיתוח. בפרויקט בניין ירוק  מתייחסים  למספר מרכיבים ביניהם: חסכון בצריכת האנרגיה, חסכון במים, טיפול במי נגר, סוגיות הקשורות בבחירת אתר הפרויקט, צפיפות הבניה, פיתוח השטחים הלא בנויים של האתר, אקולוגיה, שימוש בחומרים ירוקים בבניה, ניהול אתר הבניה ואיכות הבניין עבור דייריו- חשיבות הבניה הירוקה מתבטאת במשולש הסביבתי של כלכלה (חיסכון כספי בהוצאות החודשיות), אין ספק כי יש להעלות את מודעות  היזמים בבנייה רוויה ומוסדות ציבור לבניית מבנים ירוקים הנותנים איכות חיים גבוהה למשתמש ושמירה על בריאותו. מחקרים רבים מראים כי בית ירוק מצמצם מחלות כרוניות שונות.

3

מהי תכנית תמ"א 38

תמ"א 38/1

תמ"א 38/1, המכונה גם תוכנית חיזוק, היא תוכנית ארצית שנועדה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה אשר אושרה ע"י הועדה הארצית לתכנון ובניה ב- 7.12.2004. מטרתה לעודד חיזוק מבנים קיימים שההיתר לבנייתם נעשה לפני 1980, 5 שנים לאחר שנקבע תקן ישראלי לרעידות אדמה (ת"י 413), כיון שרק משנה זו נבנו מבנים שעומדים בתקן . מטרת התוכנית היתה מחד בירוקרטית – מציאת המנגנון שיאפשר מתן היתרים לחיזוק המבנים מחד, ומאידך נועדה לעודד את בעלי הדירות לבצע את החיזוק, היקר יחסית, על ידי מתן תמריצים כמו מתן זכויות בניה לתוספת לשטח הדירה, אם על ידי תוספת אגף, סגירת עמודים או תוספת קומה (עד תוספת של קומה וחצי), וכמו כן תוספת של מרחבים מוגנים ומעליות – תוספות אשר מצריכות את חיזוק המבנה. תיקון נספח אחד התקבל ב-2007 ונועד להבהיר הוראות בפקודה המקורית, בעיקר לעניין היחס בין התמ"א הספיציפית לתוכנית מתאר העיר.

תמ"א 38/2

למרות אישור תמ"א 38/1 התברר כי היקף הבנייה משמעותית נמוך יותר מהמצופה וכי בבניינים רבים מימוש התוכנית מעורר קשיי בנייה וביצוע ולמעשה בעיקר אין בה משום תמריץ כלכלי. לכן ב-19.1.2010, הוסיפה המועצה הארצית לתכנון ובניה תיקון (להלן תמא 38/2), לפיו במקרים שבהם הבניין אינו עומד בתקן 413 ניתן יהיה להרוס את המבנה להקמת בניין אחר במקומו בהתאם לתקן. תמא 38/2 למעשה דומה במהותה להסכם פינוי/בינוי (קומבינציה) ולכן לביצועה יש צורך בהסכמה פה אחד של כלל בעלי הדירות.

תמ"א 38/3

במסגרת הניסיון להקל על תהליך התמ"א נוסף נספח נוסף ב- 3.5.2011 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה, שגם הוא נועד להקל על פרוייקטים שמטרתם "התחדשות עירונית", סעיף זה אושר ע"י הממשלה ב- 2013. נספח זה קובע כי ברשויות מסויימות בעיקר בפריפריה, המבנים שיחוזקו בפני רעידות אדמה יוכלו לקבל תוספת זכויות בנייה (עד ל- 2.5 קומות), וזאת במטרה להגדיל את הכדאיות הכלכלית של המהלך. תמריץ כלכלי אחר נוסף לנספח זה והוא האפשרות של ניוד של לפי הוראותיה של תמ"א 38, תוקפה הוא לחמש שנים מיום אישורה, היינו 18.05.2005. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לאחר שקיבלה דיווח ממינהל התכנון על היקף יישום תמ"א 38, החליטה זכויות בניה למבנים אחרים באותה רשות תכנון והחלת הקלות נוספות. להאריך את תוקפה לחמש שנים נוספות, היינו עד ה- 18.05.2015.

היתרונות המרכזיים של תוכנית תמ"א 38

היתרון העיקרי בתוכנית הוא חיזוק המבנה במקרה אפשרי של רעידת אדמה. עם זאת היתרון הכלכלי ברור והוא השבחת הנכס – התוכנית מאפשרת לקבל אישור של תוספות בניה ללא תשלום מס שבח והיטל השבחה. התוכנית כוללת תוספות בניה כמו: תוספת מעלית, הוספת מרחב מוגן לכל דירה, חיזוק קומת עמודים כולל האפשרות של תוספת מחסנים או חדרים בקומת הקרקע, חניה צמודה ושיפוץ חזית הבניין, החצר וקומת הכניסה.

shutterstock_328717790

תכנית הרובעים בתל אביב

מטרותיה של תכנית הרבעים היא לקדם את ההתחדשות העירונית במרכז העיר תל אביב תוך שמירה על איכות חיי תושביה ושימור האופי האדריכלי באזור ההכרזה שהוגדר על ידי ארגון אונסק"ו העולמי כאתר לשימור המורשת. התכנית מתעתדת לממש את מטרותיה על ידי קביעת מסגרת זכויות בנייה מקסימלית לבנייני מגורים בתחום הרבעים 3 ו-4 בעיר תל אביב. קביעת זכויות בנייה אלו ישמרו על המאפיינים האדריכליים הייחודיים, לצד חיזוק מבנים בפני רעידות האדמה בהתאם לעקרונותיה של תמ"א 38.

לצד האתגר העומד בפני התוכנית בשמירת מרקמה וזהותה של העיר, קיים אתגר נוסף בעל חשיבות רבה והוא חידושם של המבנים הבנויים באזורי תכנית הרבעים. המבנים המיושנים נדרשים לעמוד בסטנדרטיים מודרניים התואמים את המציאות היום יומית על ידי מתן פתרונות חנייה, מעליות, שטחי שירות, מיגון מפני טילי קרקע וחיזוקם מפני רעידות אדמה. עם הגשת תכנית הרבעים להתחדשות עירונית עלו כ100 התנגדויות של תושבי העיר אשר לצדן הוגשה גם התנגדויותיו של מהנדס העיר, אלו יחד נבחנו על ידי הוועדה החוקרת שהוקמה במיוחד לבחינת ההתנגדויות עד שלבסוף אושרה התוכנית בשינויים מינוריים בהחלטה שניתנה החל מ ה-29/11/2015.

תיחומם של רבעים 3 ו-4 ואזור ההכרזה בתכנית

תיחומו של רובע 3 מוגדר בין רחוב אבן גבירול ממזרח, חוף הים במערב, נחל הירקון בצפון ורחוב בוגרשוב בדרום. בין היתר נכללים ברובע זה: מתחם כיכר דיזינגוף, מתחם הבימה, כיכר רבין, נמל תל אביב, מתחם בזל, והרחובות בן יהודה, פרישמן, גורדון, ארלוזורוב (בחלקו מערבי), ירמיהו, פרוג, שדרות בן ציון, בן גוריון, נורדאו, שדרות ח"ן.

תיחומו של רובע 4 מוגדר בין רחוב אבן גבירול, נתיבי איילון, נחל הירקון ושדרות שאול המלך. בתוכו נכללים בין היתר הרחובות ארלוזורוב, כיכר המדינה, ויצמן, ז'בוטינסקי, דרך נמיר, יהודה המכבי, שדרות דוד המלך.

תיחומו של אזור ההכרזה מצוי כבמחצית משטחו של רובע 3, בנוסף ישנו שטח קטן המצוי ברובע 4, על שטחים אלו יחד חלה הכרזתו של ארגון אונסק"ו לשימור שטח זה כאתר המורשת העולמית.

shutterstock_169711910

תמ"א 38 – תיקון 3

תיקון מס' 3 אשר אושר במהלך חודש יוני 2012 עשה את הצעד הנוסף והנדרש לקידום תמ"א 38, בתיקון מס' 3 נקבעו מספר רב של הוראות אשר יש בהן לשפר ולקדם את יישום תמ"א 38.

  • שיפור הוראות תיקון מס' 2  – תיקון מס' 3 מעודד באופן מוחלט את תוכנית הריסת בניין מכוח תמ"א 38. ההבנה שחיזוק מבנה יש בו לא מעט בעיות הנדסיות ותכנוניות, לרבות יצירת מקומות חנייה, הובילה את הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לקבוע שני עקרונות מהותיים:
  • נקבע כי זכויות מכוח תמ"א 38 יהיו בנוסף לזכויות קיימות עפ"י תכניות תקפות במקרה של הריסה ובנייה חדשה. הוראה זו מגדילה באופן משמעותי את זכויות הבנייה, דבר שיאפשר למבנים נוספים להצטרף למעגל הכדאיות הכלכלית בהריסה ובנייה.
  • הוועדה בצעד חכם ואמיץ החליטה שקיים דין אחד בנוגע לקווי הבניין מכוח הוראות התמ"א. קרי גם בהריסה ובנייה קיימת הקלה של 2 מטר מקו המגרש המשמעות הינה הגדלת זכויות הבנייה. החלטה זו מעניקה באופן חד משמעי אפשרות להגדלת זכויות הבנייה הקיימות בבניין ומכאן אפשרויות להוספת בניינים נוספים, שניתן לבצע בהם פרויקט של הריסה ובנייה.

תוספת זכות הבנייה

הוועדה קבעה כי זכויות בנייה מכוח תמ"א 38 יעמדו על שתיים וחצי קומות בכול רחבי ישראל . משמעות של מהלך זה הינה ההבנה והפנמה שלצורך עידוד חיזוק מבניים יש להגדיל את זכויות הבנייה שניתנות מכוח תמ"א 38 אך לצערי לא הפנימה הוועדה לקבוע שבפריפריה הזכויות יהיו של 4 קומות ויותר.

תוספת בניה על הגג

החלטה חשובה ונוספת של הוועדה הייתה שבקומת הגג יהיה ניתן לבנות עד 50% משטח הקונטור או בשטח המותר מכוח תוכנית גגות. בנוסף החליטה הוועדה שעל הגג יהיה ניתן לבנות דירות כיחידות נפרדות ולא להגביל את היזם לבניית דירות דופלקס הינה החלטה נכונה ואמיצה ביותר אשר מאפשרת ליזם/קבלן למקסם את זכויות הבנייה עפ"י שיקולו האישי.

ניוד זכויות מ'קומת העמודים המפולשת' לקומת הגג

החלטה נוספת של הוועדה הינה האפשרות  לניוד זכויות מקומת העמודים המפולשת לקומת הגג. החלטה זו מביאה לסיומה של סאגה ארוכה שבה לאור החלטת המפקחת על המקרקעין הוקפאו פרויקטים רבים בהם היזם לא יכול היה לנייד את זכויות הבנייה בקומת העמודים המפולשת לקומת הגג דבר שמנע יישום פרויקטים של תמ"א 38

הרחבת המבנים שיכללו בתוכנית

הוועדה קבעה שמבנה ששטח המגרש שלו קטן מ – 400 מ"ר ובנוי עליו בניין בין שתי קומות יכלל בהוראות תמ"א 38. המשמעות הינה הרחבת תכולת תמ"א 38 על מבניים נוספים.

לסיכום תיקון 3 הגדיל את היקף הזכויות שניתן לבנות מכוח חיזוק המבנים, שיפר וחיזק את הוראות תמ"א 38. לאור מהלך זה של התיקון אנו ניהיה עדים להגדלת יישום תמ"א 38 ברחבי ישראל בצורה משמעותית.